הטיפשות שבחשיבה החיובית
אני רוצה לעזור לכל אותם אנשים שנפלו במלכודת של החשיבה החיובית. מהו התהליך הזה של החשיבה חיובית? תחילה חשוב להבין מהיכן היא הגיעה אלינו בכדי להבין את האוויליות שבה. החשיבה החיובית נולדה מתוך פלג נוצרי מסוים באמריקה, היא טוענת שכל דבר שקורה בחייך קורה כתוצאה מהשלכה מחשבתית. למשל, אם אתה רוצה להיות עשיר "תחשוב ותתעשר". החשיבה החיובית יצאה מתוך המדע הנוצרי, כעת היא מדברת באופן יותר פילוסופי אך הבסיס נשאר אותו הדבר - שאם אתה תחשוב באופן חיובי זה הולך לקרות לך. בארצות הברית ספרות מסוג זה נקראת בהרחבה וכעת זה נמצא גם בישראל. בשום מקום אחר בעולם החשיבה החיובית לא גרמה לכל השפעה משום שהיא ילדותית. הטכניקה של החשיבה החיובית היא אינה טכניקה שמשנה אותך היא פשוט מדחיקה את הצדדים השליליים של האישיות שלך, משמעותה פשוט להכריח את השלילי לתוך התת-מודע ולהתנות את השכל המודע עם מחשבות חיוביות. הבעיה היא שהתת-מודע הרבה יותר חזק, הוא חזק פי עשרה מהשכל המודע לכן ברגע שמשהו נהיה לא מודע הוא נהיה חזק פי עשרה ממה שהיה קודם. לכן חשיבה חיובית היא שיטה עלובה מאוד בלי כל עומק של הבנה והיא ממשיכה לתת לך רעיונות מוטעים לגבי עצמך. זוהי גישה ילדותית מאוד וזה לא במקרה שהיא נולדה בארצות הברית - משום שברגע שמשהו נולד בארצות הברית אתה יכול להיות בטוח שהוא ילדותי, אופנה למשך כמה ימים לכל היותר.
הטכניקה של החשיבה החיובית מזיקה וגם מסוכנת: הרעיונות השלילים של השכל שלך חייבים להיות משוחררים ולא מודחקים ע"י רעיונות חיוביים. אתה חייב ליצור תודעה שאינה חיובית וגם אינה שלילית, זאת תהיה תודעה טהורה. אם תדחיק מחשבה שלילית בגלל שהיא מכאיבה לך אתה משלה את עצמך, לדוגמא: אם אתה כועס ואתה מדחיק את הכעס ומנסה לעשות מאמץ לשנות את האנרגיה למשהו חיובי עמוק למטה זה עדיין כעס, זה רק שאתה מטייח את זה. על פני השטח אתה אולי תחייך אך החיוך יהיה מוגבל לשפתיך בלבד, הוא לא יהיה מחובר עמך עם הלב שלך עם ההוויה שלך. למעשה החשיבה החיובית תרמה רבות לאומללות של האנושות היא לימדה אותך להדחיק. נפרדת מהחברה ואתה כואב, אתה פוגש מכר ברחוב ששואל לשלומך ואתה עונה "מצוין מה איתך"? אתה מדחיק את הכאב פנימה, אתה זורע כאב בתת-מודע שמגיב באופן אינסטנקטיבי ומעצים אותו. לחשיבה החיובית אין כל אחיזה במציאות היא אינה פילוסופיה או אפילו פסיכולוגיה, היא אינה מבינה את הפסיכולוגיה של האדם היא אינה אחוזה בקרקע ממצאי הפסיכולוגיה. היא לא יותר מאשר צביעות, כשאתה מרגיש צורך לבכות היא מלמדת אותך לשיר, הדמעות המודחקות יצאו החוצה בנקודה מסוימת בסיטואציה מסוימת, יש גבול להדחקה כל טריגר יכול להפעיל אותה.
החשיבה החיובית הובילה את אמריקה לתוך מסלול מוטעה מאוד. פרויד נהג לומר שפסיכואנליזה מקיפה תשאיר אותך נקי מכל רגש בדומה לטכניקה של המחשבה החיובית, הבעיה היא שפסיכואנליזה מקיפה היא בלתי אפשרית, משמעותה שהשכל נשר ממך שהאדם אינו זקוק לפסיכולוג. באופן פסיכולוגי הדבר בלתי אפשרי, אתה יכול לעבור פסיכואנליזה במשך שנים אך אתה תישאר כמו שהיית בזמן שהתחלת, למעשה אתה תצא במצב גרוע יותר מכיוון שהפכת להיות ידען, כעת אתה נהיה מלא במונחים פסיכולוגים מקצועיים. אנשים שנמצאים בטיפולים פסיכולוגים שנים יכולים לשגע אותך בקלות רבה רק ע"י אמירת אותן שטויות שהם חושבים שהן פסיכולוגיה. מדיטציה היא הדרך היחידה לעקור את השכל ממקומו. זו הסיבה שפסיכותרפיסטים כמו ינוב נכשלו, ינוב נכשל באותה הדרך שפרויד נכשל וזה לא מפליא אותי כלל, הקשר בין פסיכואנליזה לחשיבה החיובית היא ששניהם לוקחים אתכם למסלול מוטעה, הם פשוט נותנים לאנשים תקווה, לאותם אנשים שמאבדים כל תקווה.
אשאיר אתכם עם זה: אם אתה עצוב הנח לבכי לבוא לידי ביטוי - רגש שלא בא לידי ביטוי מודחק. אם הדמעות נמצאות שם יהיה להן היופי שלהן, יהיה בהם שיר אתה לא צריך לכפות כל שיר עליהן, הן עצמן יהיו מתוך עליצות מתוך סיפוק לא מתוך עצבות. ואם השיר מתפרץ הוא אינו כנגד הדמעות. ייאוש הוא פשוט הביטוי של עליצותך - לא נגד משהו, הוא פשוט הפריחה של הווייתך, הוא לא שלילי או חיובי - הוא קיומי. כאשר אתה מרגיש צורך לבכות תבכה, כשאתה רוצה לצחוק תצחק לעולם אל תדחיק מכיוון שבהדחקה אתה פוצע את התודעה שלך אתה אונס את ההוויה שלך. הייה אמיתי עם עצמך.
שי זדה
