על השכל של האדם!

על השכל של האדם





אני רוצה לעזור לכם להבין את השכל. הבנה פנדמנטלית לגבי השכל תעניק לכם הסתכלות רחבה יותר על החיים. ראשית יש להבין שהשכל נמצא בתוכך אך הוא אינו שלך, הבן זאת לעומק. השכל הוא השלכה של החברה בתוכך. לדוגמא, השכל היהודי שונה מהשכל הנוצרי והשכל הקומוניסטי שונה מהשכל הבודהיסטי, אך אשליה נוצרת באינדיבידואל שהשכל הוא שלו לכן האינדיבידואל מתחיל לפעול בהתאם לחברה, הוא נגרר אחרי החברה אך הוא מרגיש כאילו הוא פועל מעצמו. מגיל קטן אתה נעשה מוכן ע"י ההורים, ע"י המורים, ע"י הכוהנים וע"י אנשי הדת שלך כדי שיהיה לך שכל מסוג מסוים וכל חייך אתה ממשיך לחיות דרך אותו השכל הזה, אלה הם חיים שאולים זאת הסיבה שיש כל כך הרבה אומללות בעולם מכיוון שאף אחד לא חי באותנטיות אף אחד אינו חי את העצמי שלו הוא פשוט מציית להוראות שהושתלו בו. הוא מותנה בצורה כל כך עמוק עד כדי כך שזה הפך להיות פצע פסיכולוגי, מסיבה זו לעולם לא תצליח להכניס תובנה כלשהי באנשי הדת, הם מונחים ע"י כתבי קודש הם עיוורים- התניות גורמות לעיוורון.

ברטרנד רסל אחד הגאונים של זמננו ניסה קשות להיפטר מהשכל הנוצרי, לא בגלל שהוא היה נוצרי אלא בגלל שהוא ניתן לו בידי אחרים, הוא לא רצה לראות את הדברים דרך המשקפיים של מישהו אחר, הוא רצה לבוא במגע עם המציאות באופן ישיר. אך כל מאמציו עלו בתוהו, הוא אמר "אני יודע באופן רציונאלי שישו אינו עומד בהשוואה עם בודהה, אך זה רק באופן רציונאלי. באופן רגשי סנטימנטלי אני לא יכול לשים את בודהה מעל ישו, ישו נשאר בתת מודע שלי, הוא עדיין משפיע על העמדות שלי ועל ההתנהגות שלי. קשה לי להיפטר מהשכל הזה הם טיפחו אותו בכזו פיקחות בכזו נאמנות". ברטרנד רסל נאבק עם חצי שכל בחצי השני של השכל הבעיה הייתה ששניהם היו נוצרים זה בלתי אפשרי, והיום זה מוכח מדעית. אחת התרומות המדעיות החשובות ביותר היא זו של דלגדו. הוא מצא במוח שבע מאות מרכזים, כל מרכז מסוגל להכיל כמות עצומה של מידע. הניסויים שלו היו מזעזעים, הוא הצמיד אלקטרודות למרכזים שונים במוח והאדם היה מתחיל לדבר. המנגנון של דלגדו היה מדעי אך החברה עשתה לך את אותו הדבר ע"י השתלת רעיונות. החברה רוצה אותך בתור העתק לא בתור המקור והאסטרטגיה היא ליצור בך שכל מכיוון ששכל יכול להיות נישלט ומופעל.

אם תשנן שקר מספיק זמן הוא יהפוך עבורך לאמת. אדולף היטלר כתב באוטוביוגרפיה שלו "קמפ מיין" כך: "לא קיים דבר כזה אמת, אמת הוא שקר ששונן כל כך הרבה עד שאתה שוכח שהוא שקר". הייתה בו תובנה מסוימת מכיוון שלדוגמא: הנצרות-היהדות-והאיסלם שלושת הדתות הללו משננות לילדים שלהם "יש אלוהים". הבודהיזם-הטאואיזם-והג'ניזם שלושה דתות אחרות אומרות "אין אלוהים". לקבוצה הראשונה של הדתות יש שכל מסוג מסוים, כל חייהם מלאים ברעיון של אלוהים ותפילה לשמים, לקבוצה השנייה של הדתות אין כל תפילה כי אין אף אחד להתפלל אליו, אין אלוהים והשאלה עצמה אינה עולה. כעת חצי מהעולם הוא אתאיסט- לא מאמין באלוהים, אך אני רואה גם באתאיזם סוג מסוים של דת, צורה נחותה יותר של דת מאשר דתות אחרות. לכל ילד נאמר שהאדם הוא חומר שאין כל נשמה שהתודעה היא רק תוצר לוואי, כעת חצי מהאנושות משננת זאת, שזאת האמת. שנן כל דבר לאנשים והם לאט לאט יתחילו להאמין בזה, ואם זה משונן מאות בשנים זה נהיה למורשת.

ההבחנה שלי ברורה מאוד: יש משהו שהוא אמת, אך עם השכל הזה אתה לעולם לא יכול לדעת אותו מכיוון שהשכל שלך מלא בשקרים ששוננו מילדותך. כאשר אינך מניח לאף אדם לחדור לך לשכל ולחבל בו כאשר אינך מניח לאחרים להתערב בצמיחתך הפנימית מגיע הרגע שבו אתה נעשה כל כך מכוונן עם הקיום, תיווצר בך הרמוניה בין הגוף לנפש תיווצר בתוכך סינכרוניזציה, רק אז האושר יציף אותך רק אז ההתנסות הזאת תהיה התנסות דתית, היא אינה התנסות יהודית נוצרית או מוסלמית היא התנסות אותנטית מכיוון שהיא נטולת שכל. דע כי האושר הוא פשוט האווירה עצמה שמעבר לשכל, ברגע שאתה נוגע במשהו מעבר נוצר בך כוח חדש. זכור כי אתה בא מהיצירתיות האוניברסלית אתה נולד מתוכה ואתה עדיין חלק ממנה, אולי שכחת שהיא נטולת שכל אך היא לא שכחה אותך, אולי הילד שכח את אימו אך האם לעולם לא שכחה את ילדה.


שי זדה