.jpg)
מיהו אלוהים?
הנושא של אלוהים הוא פרח סגור עבור הרבה מאוד אנשים לכן הם אינם יכולים להנות מניחוחותיו, הרשו לי לפתוח את הפרח הזה עבורכם. תחילה חשוב לציין כי אינני מתיימר לדעת את המסתורין הגדול ביותר של האנושות, אינני מצפה שתאמינו לי. אני מדבר מתוך מודעות, אני מדבר מתוך התנסויות רוחניות ותרגול של מדיטציות, אני מדבר מתוך אהבה. אם כן מיהו או מהו אלוהים? זוהי ההבחנה שלי: אלוהים הוא רעיון, אם לסוסים היו רעיונות האלוהים שלהם היה סוס, בטח שלא האדם, האדם תמיד היה רע לסוס באדם הם היו רואים שטן. כך לכל חיה יש את האלוהים שלה ולכל בני האדם מגזעים שונים יש את האלוהים שלהם.
מי שאינו מסוגל להבין את האלוהים שבתוך עצמו לא יוכל לעולם להבין את האלוהים שבכל דבר ודבר. מיד לאחר שאדם נכנס לעצמי שלו הוא מוצא כי בעצם נכנס להכל מכיוון שאף שלמראית עין אנו שונים זה מזה אין הדבר כך בתוכנו פנימה. למראית עין כל העלים שונים זה מזה אך אם האדם יחדור לעלה אחד בלבד הוא יגיע ליסוד של העץ הזהה לכל עלה ועלה.
לא נכון יהיה לומר "אלוהים" מכיוון שכאשר אתה אומר אלוהים אתה מקבל קונוטציה של דמות מסוימת, כך נוצרת אשליה באינדיבידואל. נכון יותר יהיה לומר אלוהות, מכיוון שכאשר אתה אומר אלוהות אתה נוגע במכלול שלם. אלוהות היא השלם: האנושות, הטבע, הנצחי, המוחלט. אם אנו כופים על עצמנו את הכינוי "אלוהים" אנו דוחפים את עצמנו לתוך זיוף ורמאות. האלים שיצרנו עשויים באופן שונה, לכל אחד יש סימן הכר המתאים לו. היהודים יצרו לעצמם אל משלהם המוסלמים גם הם יצרו לעצמם אל משלהם, הנוצרים-הבודהיסטים-וההינדואים לכל אחד מאלו אלוהים משלו. כולם יצרו לעצמם אלים מתאימים, זוהי תעשייה שלמה של ייצור אלוהים. בבתיהם המתאימים לכך מייצרים האנשים את אלוהיהם, ואז יצרני אלוהים אלה נלחמים בינם לבין עצמם בשוק באותה הדרך שבה נוהגים אנשים שמייצרים סחורות.
האלוהים של כל אחד שונה מזה של חברו, אב יהודי מקפיד מאוד להפוך את בנו ליהודי לפני שזה הופך לעצמאי. אב נוצרי הופך את בנו לנוצרי לפני שזה הופך לאינטליגנטי, משום שברגע שהאינטליגנציה מתפתחת האדם לא ירצה להפוך ליהודי או נוצרי. וכך קיים הצורך למלא את הילד בכל הטמטום הזה לפני שהוא רוכש אינטליגנציה. זו הסיבה שההורים כה להוטים להקנות את דתם לילדיהם למן ינקותם, שאז הילדים עדיין אינם מודעים לדברים שונים וקל מאוד ללמדם כל מיני טיפשויות - כך אנשים נהיים נוצרים מוסלמים ויהודים. לכן אלה שאנו מכנים אנשים דתיים מתגלים לעיתים קרובות כאנשים לא אינטליגנטים, הם חסרי אינטליגנציה משום שהדת כפי שאנו מכנים אותה הרעילה אותנו לפני שהאינטליגנציה שלנו התפתחה - והיא מוסיפה לאחוז בנו גם לאחר מכן.
דעו כי אלוהים קיים במסגד בה במידה שהוא קיים במקדש, הוא קיים בבית זונות בה במידה שהוא קיים במקום שסוגדים לו, הוא נמצא בגנב בה במידה שהוא נמצא באיש קדוש - לא קורטוב אחד פחות. מי הוא זה השוכן בגנב אם לא האלוהי? הוא מקנן בישו באותה המידה בה הוא מקנן בראואנה - במידה שווה בדיוק. אבל הבעיה היא שאם אנחנו מגיעים לאמונה כי אלוהות זהה קיימת בכל אחד תעשיית האלוהים תסבול קשות.
אסכם את הדברים כך: כל זמן שאלוהים מעשה אדם עומד בדרך לא נהיה מסוגלים לדעת את האלוהים אשר לא אנו קבענו את צורתו ומהותו. לכן עלינו להיפטר מאלוהים מעשה אדם אם ברצוננו להכיר את אלוהים אשר קיים. אך זוהי משימה קשה אפילו לאדם שאנו מחשיבים כבעל הבנה, גם הוא נצמד בתקיפות לטיפשות הבסיסית בדיוק כמו אדם סכל. לאדם טיפש אפשר לסלוח אבל קשה למחול לאדם בעל הבנה. כדי למצוא את אלוהים יהיה עלינו להיעלם כליל יחד עם כל רעיונותינו, כל עוד אתם קיימים כאגו חווית האלוהים אינה אפשרית, מכיוון שאלוהים הוא לא בן אדם אלא אנרגיה.
כולם מפחדים מיום הדין. האנשים הדתיים כביכול מפחדים מאוד מיום הדין זו הסיבה שהם עושים מצוות ומתפללים לאלוהים, יש להם מניע נסתר, הם רוצים חשבון בנק בעולם הבא. אך זכור זאת היטב: "יום הדין" הוא פרי דמיוננו, הוא אשליה שיצרנו לעצמנו. אלוהים כבר שפט אותך ברגע שהוא ברא אותך, אם יש לך סטייה בדרך זו הסטייה שלו לא שלך, כיצד יכולה הסטייה להיות שלך? אתה לא בראת את עצמך. כשצייר מצייר ציור והציור לא יוצא טוב אתה לא יכול להגיד שהציור אשם- הצייר אשם. התפילה החזקה ביותר היא לחיות באופן טוטאלי: לרקוד לשיר לאהוב ללא גבולות ללא מעצורים. ברגע שתבין שאתה חופשי מכל מגבלה, חופשי להיות באמת מי שאתה, רק אז חייך יקבלו איכות דינאמית, טהורה. רק כאשר הפחד יעלם אתה תוכל לחוות את ניחוח האלוהים, רק אז האזיקים ישתחררו מהידיים.
למעשה, הפרח הזה מעולם לא היה סגור הוא היה פתוח במשך כל הזמן, אני חושש שאפך היה סתום.
"אלוהים כבר שפט אותך ברגע שהוא ברא אותך, אם יש לך סטייה בדרך זו הסטייה שלו לא שלך, כיצד יכולה הסטייה להיות שלך? אתה לא בראת את עצמך".
השבמחקשי, אפשר הסבר? גורלו של האדם קבוע מראש? זכות בחירה...?
התשובה נמצאת בציטוט עצמו. תקרא שוב את הכתבה. כשאני אומר שאלוהים כבר שפט אותך ברגע שהוא ברא אותך אני מתכוון כי אתה חופשי מכל מגבלה, חופשי להיות מי שנועדת להיות, אינך צריך לפחד עוד "מיום הדין" או "מגן עדן וגיהנום", עכשיו אתה חופשי ללכת בעקבות הלב שלך. אתה שואל "אם גורלו של האדם קבוע מראש" לכן אני חושש שלא הבנת אותי כראוי, במונחים פסיכולוגיים זה נקרא "תפיסה סלקטיבית" - אדם מבין את מה שהוא רוצה להבין, וזה בסדר, זה טבעי.
השבמחקגורלו של האדם אינו קבוע מראש. מרבית האנשים מאמינים כי הגורל קבוע מראש, ולמה לא? זו תשובה נוחה מאוד. כשהדברים אינם מסתדרים בחייו של אדם קל יותר להאשים את הגורל, כי אז אינך צריך עוד לדאוג, זה מה שהגורל קבע עבורך, זה מה "שכתוב בכוכבים" או בקלפים, אז אדם אינו צריך לדאוג יותר משום שאז אינך צריך להתאמץ. כשאתה מטיל את הבעיות שלך על הגורל הדבר אינו ישתנה לטובה כי זה כבר לא תלוי בך. זוהי גישה ילדותית, זוהי גישה של הדתות המונותאיסטיות, זו הסיבה שיש כל כך הרבה סבל בעולם. הגישה הרוחנית, הגישה הדתית-סובייקטיבית היא לקחת אחריות על כל מה שקורה לך, המצב בו אתה נמצא כעת הוא מצב של פעולה ותוצאה, כל הפעולות והבחירות שלך עד עכשיו הביאו אותך למצב שאתה נמצא בו היום - לטובה או לרעה. כאשר אדם לוקח אחריות על מעשיו הוא יכול לעשות התמרה ולשנות את זה - אם אני הוא זה שאחראי על המצב בו אני נמצא, הדבר אומר שאני גם הוא זה שיכול לשנות את זה. הבנה פנדמנטלית לגבי החיים תעניק לך ראייה רחבה יותר: החיים הם חופש, לכל אדם יש את חופש הבחירה, כל אדם ניחן ביכולת לבחור ולקבל החלטות, והחלטות אלו הם אלה שיסללו את הדרך, זוהי לא דרך שמישהו צעד בה בעבר, זוהי לא דרך שמישהו יצעד בה בעתיד, זוהי הדרך רק שלך, וברגע שתסיים את הצעדה היא תעלם כליל כלא הייתה. זכור: אתה יכול לשנות את החיים שלך בכל רגע נתון ע"י שינוי של התודעה, שנה את התפיסה שלך והעולם ישתנה.
רק אהבה
שי
רק ;)
השבמחקתודה.
אני קראתי עכשיו את התיאוריה הזאת והאמת שהייתי מאוד מופתע וזה כי תמיד שהסברתי לאנשים שקרובים אלי את התיאוריה הזאת הרגשתי שאני פורץ גבולות שאנשים אחרים פחדו לפרוץ. ועכשיו אני קורא את אותם השורות שמתנגנות לי בראש כל הזמן.
השבמחקלגבי "אלוהים כבר שפט אותך ברגע שהוא ברא אותך, אם יש לך סטייה בדרך זו הסטייה שלו לא שלך, כיצד יכולה הסטייה להיות שלך? אתה לא בראת את עצמך. כשצייר מצייר ציור והציור לא יוצא טוב אתה לא יכול להגיד שהציור אשם- הצייר אשם"
אז לגבי זה אני לא כל כך בטוח שאני מסכים ,שים לב אלוהים אולי קובע לך את נקודת ההתחלה ,אתה מקבל חומר עבודה אבל אתה זה שבוחר מה לעשות איתו.
אני לא רוצה להגיד שאתה בוחר גם את נקודת הסוף אבל לפחות את מה שבניהם אתה בוחר.
זה לא כל כך פייר להשוות את היצירה הזאת של אלוהים לציור כי ציור הוא דומם הוא מוגבל למה שיצרו אותו ,אדם הוא חופשי לחשוב לפעול וליצור .
ככה שאפשר להגיד שהאדם הוא ציור שמצייר בעצמו ,ציור בעל תודעה ,אז אם זה ככה האחריות על הציור מוטלת גם על הציור עצמו ולא רק על הצייר.
למרות שיש פה בעיה קטנה ,הרי אלוהים הוא מעל הזמן ,הוא נימצא בעבר בהווה ובעתיד אזי עוד לפניי שנוצרתי הוא ידע איפה אני אמות איך ומה בחרתי במהלך החיים שלי אז אם הכול כבר כתוב 'למעלה' איפה בדיוק זכות הבחירה?
בכל מיקרה אהבתי את הדרך שאתה כותב ותודה על התגובות המושקעות שאתה כותב .
אם אפשר שלח לי את המייל שלך אני רוצה להחליף איתך כמה מילים .
ואו..... יש לך ראיית עולם מעניינת ונכונה.... תמיד חשבתי כמוך אבל לא הבנתי איך להסביר או איך להביע את עצמי..... תודה :))
השבמחקהיי חברים
השבמחקהנה משהו מזווית מדעית ושאולי לא צפיתם לה!
המילה אלוהים הינה ריבוי של אלוה, ולכן אלוהים, יחיד אומרים אל.
כל דבר שנגמר באותיות י' ם בעברית הינו ברבים.
המילה אלוהים תורגמה שלא בצדק לאל יחיד ורוחני כאשר הוא ברבים וכן, הוא נראה היטב. "ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" שמות לג יא
בכול התנ"ך יש אמירות ותיאורים על האלוהים אבל התיאור שהכי צריך לדבר אלינו הוא: " "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.." בראשית א' כו
אותם אלו המכונים בפינו אלוהים למעשה הינם אנשים כמונו
"באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ"
ישעיהו פרק יג פסוק ה׳
הם לא מכאן! פרוש המילה אלוהים מעברית עתיקה היא: "אלו שבאו מהשמים".
יום טוב ושבוע מצוין
שלומי